בשנת 2012 פורסם תיקון 190 לפקודת מס הכנסה. רק במהלך שנת 2014 החלו גופי ההשקעה השונים לתרגם את האמור בפקודה זו למוצר הפיננסי שצובר פופולאריות גדולה מאוד בקרב האוכלוסייה הייעודית.
אז מי יכול להשקיע בתיקון 190? כל אחד.. הפקדה לתיקון 190 הינה הפקדה לקופת גמל.
הבעיה נעוצה בשחרור הכספים באופן נזיל, על מנת למשוך כספים בצורה הונית (היוון קצבה) על המשקיע לעמוד בשני תנאים הראשון שהינו מעל גיל 60 והשני שהוא מקבל קצבה מקרן פנסיה /ביטוח מנהלים מעל הקצבה המזערית (לשנת 2024 הקצבה המזערית היא 5,012 ₪)
הטבות ויתרונות למשקיעים דרך "תיקון 190"
א. איכות הנכסים - מכיוון שמדובר בקופת גמל גם במקרה זה, הקופות עצמן משקיעות בנכסים לא סחירים (השקעות אלטרנטיביות) בדומה לפוליסת חסכון.
ב. שקיפות – הן בהיבט תשואות הקופות והן בהיבט דמי ניהול אחידים וידועים מראש, להבדיל מתיק מנוהל בו כל קרן נאמנות/קרן סל בדמי ניהול שונים.
ג. יתרון מיסוי (א)–דחיית מס - בתיקון 190 מתבצעת דחיית מס עד למועד פדיון הכספים, ניתן לעבור בין מסלולים ולנייד בין גופים שונים ללא אירוע מס.
ד. יתרון מיסוי (ב)– גבוה המס- בקופת גמל לפי תיקון 190 תשלום המס הינו עד 15% מס על הרווח הנומינאלי.
בתקופה בה האינפלציה נמוכה, כדאי בוודאי להשתמש במכשיר זה על פני מכשירים עם חבות מס בגובה 25% על הרווח ריאלי (כמו ברוב מוצרי ההשקעה המקבילים).
ה. העברה בין דורית – סעיף ייחודי לתיקון 190 – עמית אשר הלך לעולמו עד גיל 75 יורשיו לא ישלמו כלל מס על הרווחים שנצברו,
במידה ועמית הלך לעולמו לאחר גיל 75 ישלמו יורשיו 15% מס נומינאלי.
חשוב להכיר כי בהפקדה חד פעמית לקופת גמל, הרובד הראשון של הכספים בסך של כ-38,412 ₪ (נכון לשנת 2024) יחשב כקצבה מזכה. משמעות הדבר היא שכספים אלו אינם נזילים למשיכה וניתן לקבל עליהם הטבת מס של ניכוי וזיכוי ממס בהתאם להכנסות החייבות (כמו הפקדת תקרה לפנסיה).
חשוב להדגיש בכל שנת מס כאשר משקיע יפקיד לתיקון 190 (גם עם מדובר באותה קופה הרובד הראשון של ההפקדה ייחשב כקצבה מזכה ולא יהיה נזיל למשיכה).
רובד זה ניתן למשיכה כהיוון קצבה (בהתאם לכללי היוון קצבה במסגרת קיבוע זכויות) או העברה בין דורית (ליורשים) פטורה ממס.