//קופת גמל

מוצר חיסכון ותיק אשר עבר תהפוכות רבות במהלך השנים.

בעבר לפני עידן "ועדת בכר" כאשר קופות הגמל היו מנוהלות בבנקים.  היינו רגילים לחסוך בקופת גמל במעמד עצמאי שבה ההפקדה הופכת לנזילה  כעבור 15 שנים ממועד ההפקדה הראשוני.  כמו גם קופת גמל במעמד שכיר אשר ברגע שהעמית מגיע לגיל 60 חלק גדול מהחיסכון יהפוך להיות סכום הוני ונזיל. 


בשנת 2008 החליטה ממשלת ישראל כי כל הפקדה לקופת גמל תהיה הפקדה לקצבה.

באותה תקופה נמכרו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים לבתי השקעות וחברות הביטוח.

ההחלטה בשנת 2008 הורידה את הפופולאריות של הפקדה לקופת גמל ובנתונים שפרסם בנק ישראל ניתן היה להבחין בקיטון משמעותי בהפקדה לקופות הגמל. יש אפילו שהצביעו על עליית מחירי הדיור בתקופה זו כחלק מהתוצאות של החלטה זו.

בשנת 2012 הוציאה רשות המיסים את "תיקון 190 לקופות הגמל". אשר העלה את קרנה של קופת הגמל בחזרה ומאז אנו רואים את הפופולאריות הולכת וגדלה. למידע נוסף - קופת גמל תיקון 190 


להבדיל מקרן פנסיה וביטוח מנהלים, חיסכון בקופת גמל אינו מאפשר רכישת הגנות וביטוחים למקרה של נכות ומוות אשר ניתן להוסיף על הקופה עצמה.


קופת הגמל מוגדרת כ"קרן לא משלמת לקצבה", כלומר ניתן לחסוך בה לגיל הפרישה אך בגיל הפרישה, על מנת לקבל קצבה חודשית, נאלץ להעביר את היתרה בקופה ל"קרן משלמת לקצבה" שזו קרן פנסיה או ביטוח מנהלים.


הפקדה לקופת גמל מייצרת עבור המפקיד בכל שנה - הטבות מס בצורת ניכוי וזיכוי.


תקרות הפקדה והטבות מס בהפקדות לקופות גמל לעצמאים לשנת 2022


הטבת ניכוי (הקטנת ההכנסה החייבת במס הכנסה וביטוח לאומי) – בשיעור 11% מתקרת הכנסה מזכה (213,600 ש"ח) – 23,496 ₪

הטבת זיכוי (הקטנת סכום המס אותו ישלם החוסך למס הכנסה) – בשיעור 5.5% מתקרת הכנסה מזכה (213,600 ש"ח) –  11,748 ₪

 


תקרת ההפקדה לעצמאי עבור ניצול מרבי של הטבות המס במסגרת קופות הגמל – 35,244 ש"ח